פרק 5: האם משהו בי שבור?

אני נכנסת לכיתה או לסטודיו ותמיד רואה כמה כל שאר האנשים מוכשרים ומגניבים יותר ממני . אני חושבת כמה הם הרבה יותר מתקדמים בקריירות המוזיקליות שלהם ‑ אם זה אומר שהחתימו אותם בלייבל או שהם כבר פרסמו מוזיקה או שהם מופיעים . ואז אני מסתכלת על עצמי וחושבת איזה כישלון אני בהשוואה לכל האנשים הכישרוניים והמגניבים האלה . " הבת השנייה שלנו הצטרפה גם היא, "אנחנו בלי ספק קרובות משפחה, מפני שאני תמיד חושבת שאני הכי מלאה מכל החברות שלי, ואמא חושבת שהכול באשמתה . " ואז היא נפנתה אל אחיה ושאלה, "אוקלי, איזה דברים שליליים אתה חושב ? " הוא לא החמיץ פעימה . "אני לא נכנס לשיחה הזאת, אתם ממש מדכאים . " זה הצחיק את כולנו, ואחת הבנות פנתה בחזרה לכריס, "לא, ברצינות, אבא, איך מורידים את המשקפיים האלה ? במיוחד כשאני באמת חושבת שאני בן אדם רע ? ויש לי המון ראיות שמוכיחות את זה . " שיר הנושא שלי ( ותאמינו שהוא כבר יצא לי מכל החורים ! ) . שיר הנושא שלי ( ותאמינו שהוא כבר יצא לי מכל החורים ! ) . הילדים שלי עלו על משהו בשיחה הזאת, מפני שבמשך 40 השנים הראשונות בחיי, שיר הנושא שלי היה "פישלתי בהכול" . אצלי, זה נשמע ככה ...  אל הספר