232 | החינוך לטבע : משנת יהושע מרגולין לעיר ועד הכרך, מן הישיבות אל הפקולטה הביולוגית של אוניברסיטת קיוב, מֵהטפה סוציאליסטית והפצת דעת בעם עד לניהול סמינר למורים בליטא, מרוסיה לארץ ישראל ושוב לרוסיה ושוב לארץ ישראל – עד שמצא לו אותה פינת צריף וחצר דלה בתל אביב שקרא לה ״מכון ביולוגי-פדגוגי״, ונאחז בה . מכאן שלח נימים רחוקות אל קרקע הכפר המתהווה, ונימים הפכו לשורשים . לימים שגשג הנוף – הסמינר למחנכים של תנועת הקיבוצים בישראל . בנוף זה זרם וזורם ליחו של החלוץ המופלא . כאן נמצאה לו המטרה, המנוחה, הבית . תמה הוויית נע ונד . מכאן לא מש בחייו, ובמותו ערבב עפרו בעפר אורנים, שקמה ונבנתה סביב קברו . * עשיות רבות קסמו למרגולין במהלך חייו, אם כי התאווה לחינוך ניכרה בו מראשיתו . עם זרמי דורו נקלע גם לעבודת חקלאות וגם לעסקנות ציבורית, אך לא נקלט לא בזו ולא בזו . ביתר התמכרות שהה בתחום אומנות התיאטרון ובתחום המדעים . אולם בבוא ההזמנה להצטרף ל״הבימה״ עם ייסודה – דחה אותה . ומשהגשים תוכניתו האוניברסיטאית וסיים לימודיו במדעי הטבע, לא פנה למחקר . אחר משיכות לב שונות הלך, וסופו חזר אל בחירת ליבו הראשונה –...
אל הספר