קורות חייו של רוברט ואלזר, מסופרים על ידו

190 תעסוקה, או שעבד כעין עוזרת בית ומילא שלל תפקידים בווילה על גדת אגם ציריך . עיסוקים אלה לבטח לא הזיקו לו, שהרי למד בהם להכיר איכשהו את העולם ואת בני האדם, ולמשל גם את עצמו, דבר שלא היה נטול חשיבות לגביו . הכנסותיו הדחוקות אפשרו לו כעת לנסוע לגרמניה, ויש הטוענים שעבד בה כמשרת בביתו של רוזן . ואולם אין עוררין על כך ששימש מזכיר בתנועת "הזֵסֶציוֹן הברלינאי", אם כי לא לזמן רב, שכן התברר שהתאים לו יותר לכתוב רומנים ולחוות אותם . הוא כתב שלושה, "האחים טאנֶר", "עוזר לכל עת" ו"יאקוֹבּ פוֹן גוּנטן", חיבר מספר רב של יצירות קטנות וגדולות יותר ובהן אטיודים, סקיצות וסיפורים, חי כך כשבע שנים בברלין, ולאחר מכן שב הביתה והשתקע בבִּיל, למעשה כדי להמשיך פה, ככל האפשר, בבניית יצירתו ולהשלים אותה בתפוקה מרבית . טקסט זה התפרסם בשנת 1920 יחד עם שירים וקטע פרוזה בכתב העת Lesezirkel ( “חוג קריאה“ ) ( שנה ,8 חוברת ,2 עמודים 20 - 21 ) . הרקע לפרסום הוא הזמנתו של רוברט ואלזר להופיע בציריך בפני “חוג הקריאה של ה וֹ טינגן” הנודע ולקרוא מתוך יצירותיו . ערב קריאה זה זכור בשל ייחודו, שכן רוברט ואלזר עצמו לא הופיע בו...  אל הספר