132 קנתה בהקפה . טוענים שאימהּ דווקא עודדה את קלות דעתה ולא טרחה להזכיר לה את חובותיה הדתיות . האב, גבר צנוע ושתקן, מת זמן קצר אחרי עריפת ראשה של בתו . ב- 8 ביוני 1849 צפתה אָנה בתהלוכה המסורתית לרגל חג “הלחם והיין הקדושים“ בגוֹנטֶן . בדרכה הביתה, בעודה ממהרת להגיע לארוחת הצהריים, נתקלה ביוֹהן בַּפּטיסט מָצֶנאואר, בנאי צעיר, מבוגר ממנה בארבע שנים, שהתגורר בעיירה זו . מייד הטיחה בו טענות קשות על שבגד בה וחיזר אחרי חברת הילדות שלה מַגדָלֵנה פֶסלֶר . זו האחרונה הייתה אף היא בת למשפחת איכרים מרובת ילדים, אבל בניגוד לאָנה נודעה כנערה חסודה . מָצֶנאואר, שהיה מגושם ואיטי ונחשב לבחור הגון אם כי בלתי מרשים, טען מצידו כי נודע לו שאָנה מסתובבת עם זרים באַפֶּנצֶל, ומכאן שאין מקום לטענותיה . לבסוף נפרד ממנה בדברי פיוס, והשניים הלכו איש איש לדרכו . בתפילת הערב שהתקיימה באותו יום בכנסיית גוֹנטֶן נכח קהל מתפללים מצומצם מן הרגיל, בשל הצפי לסופה עזה . אָנה נעדרה אף היא מהתפילה, שכן זמן קצר לפניה פגשה את חברתה מַגדָלֵנה פֶסלֶר בבית הקברות . אָנה סיפרה לה שאיבדה בדרך את מחרוזת התפילה שלה, וביקשה שתעזור לה...
אל הספר