126 אווירת חג כפרית : היום הוא ״יום ראשון של כפות התמרים“ ! רוברט לא מעוניין לעלות היום על רכס בּוּכְבֶּרג . הוא נמשך אל השטח המיוער השקט יותר . הוא שועט לפניי בין האשוחים, האשורים והשיחים כמו כלב בעקבות טרפו, בלי מעיל, ראשו וכתפיו רכונים, ידיו כחולות מקור ומשתלשלות לצד גופו . אנחנו מגיעים לוִינַכטן-טוֹבל, תחנה מקסימה של קו הפוניקולר העולה מרוֹרשָך להַיידן . באכסניה בכפר אנחנו טועמים להנאתנו גבינת אַפֶּנצֶל חריפה ולוגמים קפה . בעל האכסניה, שסובל מגידול בגרון, משתתף בקול מקרקר בשיחת חולין על מזג האוויר, הגפנים ומחירי העץ הגבוהים . בדרכנו משם להַיידן מתחיל לרדת שלג . לקראת הצהריים אנחנו חוזרים לבּוּכֶן תוך ירידה במדרונות חלקלקים . השלג הולך ומתחלף בגשם שוטף . אנחנו חולפים על פני אחוזה מפוארת המשקיפה על שְטָאד, ורוברט לוחש : “כמו טירה באגדה של אייכנדוֹרף ! “ ארוחת צהריים ברוֹרשָך . לאחר מכן ביקור בקונדיטוריה, שבה חבורת פרחחים מתבגרים מקימה מהומת אלוהים . בתחנת הרכבת ליד הנמל אנחנו עולים בטעות, באשמתי, לרכבת הלא-נכונה ונוסעים לרוֹמַנסהוֹרן במקום לסַנט גאלֶן . אני מכריז על התקלה כעל מזל משמ...
אל הספר