17 ביולי 1946

98 עם טיפוס שלילי . אני רואה אותה לפעמים יושבת איתו בבית קפה, ואני שומע עליו דברי גנאי רבים . מדובר בצעיר בעל מראה מחוספס ומרושל, שמפעיל עליה לכאורה השפעה היפנוטית . אומרים שהוא מנצל לרעה את היכולת הזאת כדי לקשור קשרים עם בני נוער . אנשים מרכלים על האיש וטוענים שהוא משדל את בת הידידים שלי לשתיית אלכוהול ולוקח אותה בשעת לילה מאוחרת לבתי מרזח מפוקפקים . הסוגיה היא כדלהלן : האם עליי לתפוס את אבי הנערה לשיחה ( אימהּ חולה ויש להתחשב בה ) , ולהסב את תשומת ליבו לסכנה שבה מצויה בתו, או שמא עדיף שאשתוק ? רוברט חוכך בדעתו ארוכות ומבקש לשמוע עוד ועוד פרטים . לבסוף הוא אומר : “הצעתי הידידותית היא שלא תעשה שום דבר . אם אתה פועל, אתה רק חושף את עצמך לאי-נעימות . אתה עלול להחשיד את עצמך ברכלנות, בקנאה ובחטטנות מוסרנית וקטנונית . בכלל, מה לך ולנערה הזאת ! סיפור האהבה הזה, גם אם יסתיים באכזבה, הוא בית ספר לניסיון חיים בשביל השה התמים הזה . חייבים לסמוך על החיים ועל בני האדם, ולהאמין שרגעי סכנה כאלה יעוררו בהם את הכוחות החיוביים . מי שנופל יכול גם לקום . . . לא, לא, אני במקומך הייתי שומר יפה מאוד על שתי...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד