פרק שישי: זהבה בן: פריצת גבולות

206 אין דבר כזה מוזיקה מזרחית • איימי הורוביץ הממוסדת . במנותק מהערכות ביקורתיות לגבי מה שייך למי או לאן — אם מצד אנשי אקדמיה ואם מצד עיתונאים — המוזיקה כבר פעפעה מעבר לגבולות, ולא היה אפשר עוד לשלוח אותה חזרה “הביתה“ — יהא הבית היכן שיהא . המוזיקה המזרחית כבר מיקמה מחדש את האחֵר בָּעצמי, ו“אותם“ בתוכֵנו . עדותו של עופר לוי — “אני סורי, טורקי, עיראקי, ישראלי“ — אמרה באופן ישיר ומצומצם את מה שהמוזיקה המזרחית אמרה ללא מילים אבל באופן עמוק . רשימת הזהויות שמנה לוי לא ביארה כיצד מְבצעים וקהלים מבינים את הקשר שבין הזיקות המוזיקליות שלהם לבין השיוכים הפוליטיים שלהם . הפוליטי והאסתטי היו, לדידם של מבצעים מזרחים ברגע המסוים ההוא, תחומים שחדרו זה על ידי זה . על אף שברגעים היסטוריים אחרים הן עשויות להתנתק ולהתבדל זו מזו, האסתטיקה והפוליטיקה משלחות כל רסן ומשליכות את עצמן, עם כל מורכבויותיהן, אל מעבר לגבולותיהן ההדדיים . הדבר מזכיר לנו את מילותיה של המשוררת האמריקאית ממוצא פלסטיני סוהיר חמאד, לפיהן כאשר חוצים גבולות צריך “לארוז מעט, כי ממילא אני כבר סוחבת עלי כל כך הרבה“ . [ 21 ] במרחב פוליטי שדו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד