פרק חמישי: אחרי מות: המלך זהר

אמו ואחותו של זהר ארגוב כאורחות הכבוד במופע לזכרו, ירושלים, 1993 151 אחרי מותו היה זהר ארגוב לאגדה, לדמות מיתולוגית ולגיבור טרגי . קידושו לאחר מותו היה תוצר של שיתוף פעולה בין בעלי עניין מזרחים ואשכנזים, אשר הלכה למעשה יצרו יחדיו גיבור לאומי משותף ו“מוסמך“ . מפיקים, מוזיקאים ומנהלים ממוצא מזרחי, וכן בני משפחה של ארגוב, קידמו את המוניטין של זהר לאחר מותו בשיתוף פעולה עם עיתונאים, מחזאים ומשוררים ממוצא אשכנזי . המופעים והתוצרים התרבותיים שהופקו סביב דמותו של ארגוב היו מקבצים רפרטואריים שגישרו על פני קִטלוגים גנריים ; הם ביטאו קווי דמיון אך לא נתחמו בקטגוריות נוקשות, אלא לבשו צורה של רשת . בגלגולו החדש קם ארגוב לתחייה על קלטות אודיו, במופעים נטולי – גוף ובקלטות וידאו — כמעין רוח רפאים . הוא כונן יחסים בין משמיצים למעריצים והגדיל את המוניטין שלו לשעבר אחרי מותו — הוא הובנה מחדש מחוץ לגופו כנוכחות חברתית . על פי החוקרת קתרין יאנג, נרטיב הוא אמצעי לכינון מחודש של נוכחות חברתית, דבר המאפשר תמורות דוגמת עלייתו של ארגוב לדרגת גיבור לאומי טרגי . נרטיבים שהתפרסמו בעיתונות, בתיאטרון ובקולנוע הפיחו...  אל הספר