פרק שני: התמקמות מחדש וצמיחת העדתיוּת

אין דבר כזה מוזיקה מזרחית • איימי הורוביץ 68 שקבוצות עולים מצפון אפריקה ומהמזרח התיכון שוכנו זו לצד זו, במרחב מוגדר ומצומצם, ועל כן בנו יחסי קִרבה מסוגים שונים, לרבות קִרבות מוזיקליות . קִרבות אלה ותוצרי הלוואי התרבותיים והאמנותיים שלהן הפכו מושא לביקורת ולתשומת לב מחקרית בתקשורת ובאקדמיה . ההתבוננות החיצונית הגיבה ליצירתה של תרבות מזרחית פן – עדתית חדשה, אך בה בעת גם תרמה לכינונה . המוזיקה הפן – עדתית הצומחת נתנה אפוא קול להזדהויות תרבותיות סותרות, כפי שעולה מן הציטוט של מיכאל זלצר שהובא בראשית פרק זה, ומן הגעגועים ה“חתרניים“ של המשפחה הכורדית לזאכו מצד אחד ולירושלים מצד אחר . געגועי – הנגד הללו מצאו להם הקלה כלשהי בחתונות מזרחיות, שם ייצג ההיצע המוזיקלי המגוון לא רק את שלל הזהויות של המשפחות המתאחדות אלא גם את שחרורם של כוחות היסטוריים, כישרונות מוזיקליים ועדתיוּת עצוּרה . חתונות מזרחיות שימשו זירות מרכזיות לא רק לגיבושה של המוזיקה המזרחית אלא גם להתגבשות הזהות המזרחית עצמה . כפי שיתואר בהמשך הפרק, מיתוס המוצא של המוזיקה הזאת כרוך בטקסי נישואין וממוסגר בידי הטראומה של המלחמה . מה שיב...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד