458 ר י שו ם סד ר ה ת ח ו שו ת " . . . הלכנו בצחוק, לא ברצינות " אני לא נוקבת בשם משפחתי אלא בשם משפחתה של סבתי . אני חוששת . . . אלא מה . . . כולם רוצים לראות גיבורים ואני לא גיבורה . אני לא הייתי מוכנה לזה . בכלא חשבתי רק על אימא שלי, על הלב החולה שלה . מה יהיה אִתה ? נניח שאנחנו ננצח ויכתבו על זה בספרי ההיסטוריה . . . מה עם הדמעות של יקירינו ? מה עם הסבל שלהם ? רעיונות זה דבר חזק ביותר ומפחיד, הכוח שלהם אינו חומרי, הוא לא ניתן למדידה . אין מידה . . . זאת מָטֶרְיָה אחרת . . . משהו נהיה חשוב יותר מאימא . עלייך לבחור . ואת לא מוכנה . . . עכשיו אני יודעת מה זה להיכנס לחדר אחרי שאנשי הקג"ב נברו בחפצים ובספרים שלך . . . קראו ביומן שלך . . . ( שותקת . ) היום התארגנתי לפגישה אִתך ואימא שלי בדיוק צלצלה, סיפרתי לה שאני נפגשת עם סופרת ידועה והיא התחילה לבכות : "אל תדברי . אל תגידי כלום . " אנשים זרים תומכים בי והקרובים שלי לא תומכים . אבל הם אוהבים אותי . . . ערב ההפגנה . . . התאספו בערב במעונות והתווכחו . על החיים ועל נושא היציאה להפגנה - מי יוצא ומי לא ? את מבקשת שאיזכר על מה דיברנו ? אני אנ...
אל הספר