מתוך המולת הרחוב והשיחות סביב שולחן המטבח (2012-2002)

294 114 בכובע ברט שחור לראשו צעק : 'לא יהיו כאן'אוֹסְטָנְקִינוֹ' . . . הגנרל מַקָּשׁוֹב עוד ראשי ערים, אדונים וזיינים ! ' והשנאה . . . השנאה . . . באוויר עמד ריח של 115 קרא למלחמה בגלוי, היישר מתוךמלחמת אזרחים . ריח דם . הגנרל רוּצְקוֹי הבית הלבן : 'טייסים ! אחים ! עלו על מטוסים ! הפציצו את הקרמלין ! כנופיה מתבצרת בו ! ' בִּן רגע הוצפה העיר בכלים צבאיים . באנשים משונים לובשי מדים . אז פנה יגור גאידר בקריאה 'למוסקבאים, לכלל הרוסים שהדמוקרטיה והחופש יקרים ללִבם . . . ' הכול חזר על עצמו בדיוק כמו ב- 1991 . . . הגענו . . . אני הגעתי . . . היו שם אלפי בני אדם . . . אני זוכר שרצתי יחד עם כולם . מעדתי . נפלתי על השלט 'למען רוסיה נקייה מבורגנים ! ' מייד ראיתי בעיני רוחי מה מצפה לנו אם הגנרל מקשוב ינצח . . . ראיתי בחור צעיר פצוע שלא הצליח ללכת, סחבתי אותו על גבי . 'בעד מי אתה ? ' הוא שאל אותי, 'בעד ילצין או בעד מקשוב ? ' הוא היה בעד מקשוב . . . זה אומר שאנחנו אויבים . 'לך קיבינימט ! ' קיללתי אותו . מה עוד ? מהר מאוד התפצלנו שוב לאדומים ולבנים . ליד ניידת האמבולנס שכבו עשרות פצועים . . . כולם . ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד