אמך השמש ואביך הירח

235 אמרה האחות הגדולה : "פני החלב פגשו במשך כל הלילה את פני הירח, ועם בוקר פגשו את פני השמש . ירח ושמש, שמש וירח . " עתה הבינו שלושתן מה התרחש . תשעה ירחים חלפו במהירות, ובסופם ילדה האחות הקטנה בת . משכו האחיות מחלציה תינוקת זורחת ומאירה, בתם של האם שמש והאב ירח . שלוש האחיות גידלו אותה, חינכו אותה, לימדו אותה ואהבו אותה בכל לבן . כל בקשותיה נענו, ולאחד מקרסוליה הן ענדו צמידי רגל מזהב . באחד הימים שיחקה הילדה ברגליים יחפות עם חברותיה על שפת האגם, ובמהלך המשחק נפל אחד הצמידים אל המים . חיפשה הילדה את הצמיד במים, חיפשה וחיפשה אך לא מצאה, ולבסוף חזרה הביתה עצובה . יום אחד רכב בן מלך על סוסו בסביבה . כשעבר ליד האגם, נתקף הסוס צמא וירד לשתות מהמים, אך בכל פעם שהרכין את ראשו לשתות ממי האגם, נרתע ונסוג לאחור . ירד בן המלך מהסוס כדי לבדוק במה העניין . הביט במים וראה את אור השמש מנצנץ מצמיד הזהב שהבריק במים הזכים . הושיט בן המלך את ידו ומשה אותו מהמים . הפך אותו והביט בו, וראה שהוא יפה ונעים מאוד למגע . לקח אותו איתו ושב אל הארמון . אמר לאמו : פִּרְשִׂי עַל מִטָּתִי קוּרִים דַּקִּים שֶׁל עַכָּב...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

פרדס הוצאה לאור בע"מ