193 כַּאן יַא מַא כַּאן יום אחד, כשיצא הבן לשדה בעונת הציד, ראה נחש פצוע שהנמלים אוכלות את בטנו . ניקה הצעיר את הנחש, הביאו לביתו וטיפל בו במסירות עד שהחלים . אמר לו הצעיר : "מבורך אתה . עכשיו שהבראת, לך לאן שתרצה . " הלך הנחש, אך המשיך לפקוד מדי פעם את ביתו של הצעיר . יום אחד טייל הצעיר בחוץ והגיע אל השוק . ראה שם גבר חולה שוכב על המדרכה . נזכר הצעיר בדברי אביו ואמר לעצמו : "אבא, אללה יִרְחַמוּ, היה חושב שאני עושה טעות, אך בכל זאת אעזור לאיש הזה, כי הוא זקוק לעזרה . " ניגש הצעיר אל האיש, עזר לו לקום ולקח אותו אליו הביתה . בבית רחץ את האיש, טיפל בפצעיו, הלבישו בבגדים חדשים, ולבסוף אמר לו : "צא לנשום אוויר צח, ואם תרצה, אתה מוזמן לחזור לכאן, לאכול ארוחת ערב ולהעביר כאן את הלילה . " האיש שהתאושש הלך אל העיר ושמע שם את הכרוז מכריז כי נגנבו יהלומי הארגמן של המלך . אמר לעצמו : "הרי זו ברכה משמים . אין ספק שהמלך יגמול לי אם אצביע בשבילו על הגנב . בביתו של הצעיר שטיפל בי ראיתי שלוש אבני ארגמן שצורתן צורת ביצים . " אמר האיש לכרוז : "אני יכול להוביל את חיילי המלך אל הגנב . " באו חיילי המלך, והא...
אל הספר