63 כַּאן יַא מַא כַּאן הווזיר מה יעשה עכשיו . למחרת בבוקר החל להסתובב חסר מנוחה ברחובות, ושאל את עצמו כיצד יבשר למלך על מות אמו בלי שזה יערוף את ראשו . לפתע נתקל בנווד צעיר, שזהר בלובנו כמו ירח בלילה . אמר לו הווזיר : "בחור צעיר, אם אתן לך לירת זהב, האם תסכים ללכת אל המלך ולבשר לו על מות אמו ? " הסכים הנווד מיד, לקח את לירת הזהב ויצא לדרך . בעודו הולך, שאל את עצמו מדוע נתן לו הווזיר לירת זהב שלמה לצורך העניין הזה, והבין כי ודאי טמונה כאן תחבולה, וסכנה אורבת לו . הלך הנווד אל השוק, קנה תכריכים, החביאם מתחת לגלימתו ובא אל ארמון המלך . אמר הנווד למלך : "שלום עליך, יא מלך הזמן . " ענה המלך : "עליך השלום . " אמר הנווד : "יא מלך הטוב והשפע, המנורה שלך שבארמון הווזיר, נשבה עליה רוח חזקה, והיא כבתה . " בכה המלך מרה ואמר : "מתה אמי, מתה אמי . " אמר הנווד : אִישׁ כָּבוֹד אֲנִי, הַתַּכְרִיכִים הֵבֵאתִי, וְאֶת הַחוֹבָה שֶׁנָּטַלְתִּי, בֶּאֱמֶת מִלֵּאתִי . אַלְחַמְדֻלִלַּה, עַל שְׂפָתַי לֹא עָלְתָה הַמִּלָּה הָאֲסוּרָה . וְהַבֶּכִי הַמַּר, הוּא בָּקַע מִפִּי הַגְּבוּרָה . הוציא הנווד את התכריכים מת...
אל הספר