אבו נואס והוד מעלתו

22 המשיכה השיירה בדרכה, אך כך קרה גם בהמשך, כל אימת שהוציא אבו נואס את העוגה כדי לכרסם בה, קטע אותו הארוּן אלרַּשיד ושאל : "והיישוב הזה שם, מה שמו ? " ובכל פעם היה אבו נואס יורק את העוגה במהירות והולך לבדוק כדי להיות בטוח בטרם ישיב לו, למשל : "זוהי ג׳בּלא, הוד מעלתך . " כך זה נמשך עד בוא הלילה, אז ירדה עייפות על שניהם . לסֻלטאן לא נשאר כוח כדי ללבוש את כתונת השינה שלו, והוא השליך את עצמו בתחתוניו על המזרן . אבל ברגע שנרדם, רץ אליו אבו נואס ואמר : הוד מעלתך, הוד מעלתך . " התעורר הסֻלטאן מבועת . אמר לו המשורר : "סלח לי, הוד מעלתך . היישוב שאמרתי לך שהוא טרטוס אינו טרטוס כלל, זהו חומְס ! סלח לי, הוד מעלתך . " בלי להשיב השתרע הסֻלטאן שנית על משכבו, כי העייפות והתשישות הכריעו אותו . אבל ברגע שנרדם, רץ אליו אבו נואס וסח לו : "הוד מעלתך, הוד מעלתך . " התנער הסֻלטאן והתעורר רועד . אמר המשורר : "סלח לי, הוד מעלתך . היישוב שאמרתי לך שהוא בניאס אינו בניאס . זהו טרטוס ! סלח לי, הוד מעלתך . " וכך בכל פעם שהסֻלטאן נרדם, העיר אותו אבו נואס והתנצל על הטעות שעשה בשם היישוב, והמשיך לעשות זאת עד עלות השח...  אל הספר