הספר הראשון על המשורר האחרון | 179 שונה — לטיול סביב העולם . הטיול אינו רהוט, הדובר בו אינו "אזרח העולם" — כבשירו של נתן זך — אלא אזרח של שום מקום ( החוקר המגמגם אל מול המכונית ב"קשקושו האיום של החוקר" מבטא את האין-מקום הזה, את סופו של הגלגול מהרגש אל השכל ) . עכשיו אנו עוסקים בדרך גלויה יותר ב"עולם" . ככל שהעולם הולך ומתגלה, אנחנו הולכים ומתקרבים ל"מקור", כלומר לעיסוק המפורש בסיפור ה"מקור" של המשורר, בנסיבות היווצרותו והולדתו . לסקלי, כדרכו, מנסה להימנע מן המפורש, תוהה איך אפשר להשתמש באחרים על מנת להסתוות ועל מנת להביע מבעדם רגש . לשם כך, כאמור, הוא מגייס דמויות של משוררים אחרים, שדרכם ורק דרכם הוא מאפשר לעצמו להביע רגש בדרך ישירה . בחלק זה של הפרק אבקש אפוא לשלב בין שני המנגנונים שתיארנו עד כה : כישלונה של הפנטזיה והשימוש של לסקלי במשוררים אחרים על מנת להביע מבעדם עמדה רגשית . בשירים שנקרא בחלק זה, המופיעים בעיקר בשני ספריו האחרונים, לסקלי מציג ציטוטים של משוררים מומצאים שקורותיהם דומות להפליא לשלו . לסקלי משתמש ב"טיול סביב העולם", בשפות ובארצות אחרות, כדי לייצר שוב ושוב את מיתוס הל...
אל הספר