מילה חושבת, מילה כואבת

הספר הראשון על המשורר האחרון | 127 העריץ של האנשים . זו שאלה סתומה יותר מן השאלה "למה דומה העורב לשולחן כתיבה" — או לפחות שאלה שאין עליה תשובה . הרי השפה היא כלי אנושי לחלוטין, ואין כלל משמעות לשפה שחורגת מן הדוברים שמדברים אותה . השאלה שאין לה תשובה ממחישה אולי את כישלונה המובנה של התשוקה להתמזג עם טקסט . כך, במובן עמוק יותר, העדשה הספקולטיבית אינה משמשת רק התחכמות או משחק . ספרות ספקולטיבית ( ספרות של עולמות אפשריים, פנטזיה, מדע בדיוני וכיוצא בזה ) מבוססת, בין השאר, על שאלה של מציאות שפועלת על פי חוקים אחרים, אבל מבוססת על ביטול הפער בין הקורא לטקסט — וזו הרי השאלה שלסקלי מציב בפנינו כל הזמן . לא גיליתי עיסוק רב ביחסים בין ספרות ספקולטיבית לשירה . אומנם ישנה סוגה המכונה speculative poetry , אבל למעשה מדובר בכל שירה שיש בה ממד פנטסטי או מיתולוגי, והחומרים העיוניים הספורים שמצאתי מבהירים ששירה מטבעה היא ספקולטיבית יחסית, עוסקת מראש במטפורות ובדימויים ומציירת עולמות פיוטיים, אפשריים 44 ואחרים, החורגים מתפקיד המימטיות הפשוטה של פרוזה ריאליסטית . המחשבה הספקולטיבית משמשת כאן אפוא כדי לדבר...  אל הספר