שיעור שני, או: למה דומה המסוק לשולחן הכתיבה?

64 | אילאור פורת הסתירה הפנימית האירונית, שתובעת זניחה ובגידה בשולחן ובערכים הפרשניים הקשורים בו, והתיאור של כל המעשה הזה כ"קל" הם מאפיינים קבועים בשירה של לסקלי, המתאר את עצמו בעקביות כ"שקרן" וכ"נוכל" . ביטויים כמו "קלילות" או "קלות" מופיעים, בהקשר אירוני מסוים וביחס לקושי בשירים שונים ורבים, שלא לכולם אפשר להתייחס כאן, דוגמת "שפתיים חדשות" הפותח את האצבע ( באר חלב , 15 ) , או "תיאור" ( באר חלב , 59 ) . ה"קלות" הפרשנית עולה בשירים שונים, למשל "הִתַּרְנוּ קְשָׁרִים שָׁאֵין בָּהֶם סִבּוּךְ" ( מהשיר "תיאור", באר חלב , 59 ) , בביטויים חוזרים כמו "שקיפות" מול "אטימות", ובדואליות של המוטיב של הדף הלבן, כמו בשיר "הם בנו חרושת" ( באר חלב , 50 ) : מחד, מרחב שמנוגד לתיעוש האורבני, "מִישׁוֹר זוֹהֵר" ושטוח, נטול סימנים, עומק או הקשר, שאפשר ללכת בו לכל כיוון . מאידך, הוא גם "דַּף בְּסֵפֶר פָּתוּחַ", שאפשר לקרוא בו כמו ש"קוראים בספר פתוח", כלומר בקלות . והלוא, בלב הסתירה הזאת וההתלבטות שהיא מביאה עימה, ניצב פרדוקס השקרן . פרדוקס השקרן מבוסס על התבנית הלוגית והרטורית "מה שאני אומר עכשיו הוא שקר", של...  אל הספר
הוצאת גמא