הספר הראשון על המשורר האחרון | 29 — ננסה לעשות "רשימת מכולת" של השפעות, ננסה לאתר את "מצרכיו" — את מקורות ההזנה של המטבח שלו, ואת מקבילותיו — את המסעדה שחולקת איתו קיר . הרי לסקלי לא זורק לפח את ההמבורגרים — את ההורים שהם גם ילדים — אלא שולח אותנו להתפתל במטבח שלו, נואשים לענות לשאלות המבודחות ולמצוא הורים וילדים, לבכות שנגזר עלינו להמשיך להיוולד לעד . והמקורות האלו בינלאומיים — שואבים ממקורות רבים ושונים — כאב ראש רציני ! ה"סירוב" של לסקלי להתמקם בנוחות בתוך מסורת ספרותית יחידה ובתוך רצף ספרותי ברור הופך אותו, במובן אחר, מעט אנכרוניסטי, למי שהוא "כמו כולם" . כמו שאמרתי, לסקלי פעל בתקופה שבה ההיסטוריה הברורה, הליניארית, הממורכזת, החלה להתפורר ולהתפרק . אבל מעבר לביטוי כללי של רוח התקופה שבישר וביטא ביצירתו, לסקלי משחק איתנו, מסלסל ברשימה שלו על המטבח את שאלת המקור — האם ההמבורגרים מסויה קדמו למלאך הסויה ? האם תחליף הבשר הממשי קדם לתחליף המטפיזי של מלאך עשוי בשר ? לסקלי צוחק על פגות התוקף של צמד ההמבורגרים, שהם אולי הוריו מבשריו של המלאך ואולי דווקא צאצאיו . המודלים ה"מבולבלים" הללו יחז...
אל הספר