54 נשות המחאה נפקד . המפלגה זכתה ב- 16 מושבים, הישג פוליטי מרשים, והייתה השלישית בגודלה בכנסת . ההחלטה לא לצרף נשים לרשימה עוררה מחאה נמרצת בקרב נשים דתיות מהפועל המזרחי, שהובילה לייסודה של מפלגת נשים "הפועלת והאישה הדתית" בראשות טובה סנהדראי, שעמדה באותה עת בראש "ארגון הפועלות של הפועל המזרחי" ( רוזנברג-פרידמן, 2009 ) . הקמת מפלגת הנשים הייתה קריאת תיגר של נשים אורתודוקסיות ציוניות נגד הניסיון להדירן מייצוג פוליטי ולהרחיקן ממוקדי ההשפעה וקבלת ההחלטות . בשונה מהנשים החרדיות, לנשים הדתיות היה קל יותר לאמץ עמדה אקטיביסטית משלל סיבות והמרכזית בהן היא העמדה האידואולוגית של ההנהגה : בעוד שעמדת ההנהגה החרדית שללה בתוקף מתן זכות בחירה לנשים בנימוקים הלכתיים, העמדה העקרונית של תנועת המזרחי העולמית תמכה בשוויון לנשים . במציאות הפוליטית שנוצרה לאחר הקמת המדינה, נשות הפועל המזרחי, שחששו שהחבירה הפוליטית למפלגות החרדיות תְּקַבֵּעַאת הדרתן מייצוג פוליטי, השכילו לתרגם את מחאתן למעשה פוליטי — הן הקימו מפלגת נשים . זיכרון המאבק על זכות הבחירה לנשים הדהד ברקע, ולא מן הנמנע שהיה גורם מניע לעמדתן התקיפה ...
אל הספר