מהפשקוויל לסמרטפון: אמצעי התקשורת כזירת שינוי

מבוא 41 ניטרליים, ולכן אינה שוללת את השימוש בהם כל עוד מועברים בהם תכנים דתיים וערכיים ראויים ( צרפתי, 2010 ) . לשון אחר, אין טעם להתייחס לרדיו, למחשב, לאינטרנט וכד' במושגים ערכיים של טוב או רע, אלא יש להתייחס לתכנים המועברים בהם . גישה זו משרתת את חב"ד כתנועה הפועלת לחזרה בתשובה בהפצה נרחבת של תעמולה דתית . היא אומצה באופן אפקטיבי על ידי ש"ס, שפעלה מראשיתה להפצת תעמולה דתית, במטרה לקדם חזרה בתשובה בקרב ציבור שהיה חשוף ממילא לאמצעי תקשורת, ועל ידי קבוצות נוספות ( עמרן, 2015 ) . לאור ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה התקשורתית, במיוחד האינטרנט, הסמרטפון והרשתות החברתיות, ולאור תהליכי השינוי בהיצע ובדפוסי הצריכה של הציבור החרדי, נראה כי הגישה השנייה מאפיינת כיום את מרבית החברה החרדית, למעט החוגים הרדיקליים . התקשורת החרדית מתאפיינת כתקשורת מגזרית, וככזו היא מאפשרת את קיומם של מרחבי שיח תקשורתיים-תרבותיים נפרדים בין הציבור החרדי לציבור החילוני והדתי . יש לה תפקיד כפול : כלפי פנים, היא משמשת אמצעי חשוב בהבניה ובשימור הזהות הקהילתית בתוך החברה החרדית . תפקידה כסוכנת חִברות חשוב שכן השיח התקשורת...  אל הספר