66 סיגל נאור פוליטית . יש השתקפות מסוימת של מצב זה גם בשירה, אם כי שם הצנזורה העצמית לובשת פנים אחרות . ואשר לממסד, אם השלטוני ואם האקדמי, הרי הוא שריר וקיים כפי שהיה בעשורים האחרונים . את מזכירה את פרשת אילן פפה ותדי כ"ץ : אזכירך כי מי שהביאו לרדיפתם עודם מכהנים בממסד האקדמי שרדף אותם לפני שני עשורים, ויש להם גם דור המשך . אני בטוח שאילו נוצרו היום אותן נסיבות, התנהלות האוניברסיטה הייתה דומה . והעובדה שנסיבות כאלה אינן נוצרות בדרך כלל קשורה לאותו נושא של צנזורה עצמית . השמאל לא נעלם, אבל המכלאות הממסדיות שבתוכן הוא נתון התעבו עם השנים, ולפיכך מידת ההעזה של יוצרי מחאה מן השמאל פוחתת, או שהיא נחלתם של מי שהדרתם כבר כל כך ממוסדת שאין להם מה להפסיד . עידן : על מנת שלא להגזים באווירת הנכאים, אני רוצה לומר שמדי פעם אני כן נתקל בכתיבה או ביצירה רדיקליות, ואני חושב שמתפקידנו לתת לה תהודה, להפיץ ולהרבות את החשיפה שלה, והאקדמאים שבינינו צריכים להתייחס אליה ברצינות . יכול מאוד להיות שחלקנו מפספסים את מה שקורה בשוליים או במחתרת . כדאי תמיד לזכור : העובדה ש ה א ר ץ לא כותב על משהו עדיין לא מוכיחה ...
אל הספר