מרחבים חשוכים ומוארים

20 סיגל נאור לכתוב על מה שאני כה מנסה לחמוק ממנו והוא כתיבת מסה על הוראת הספרות ? מחליפת הטקסט מבצבצים אניצי בד קשיחים ששורטים את שולי התודעה . אחד מהאניצים הוא סיפורו של בורחס "על הדקדקנות במדע" : ובקיסרות ההיא השיגה אמנות הכרטוגרפיה דרגת שלמות שכזאת, עד שמפת חבל ארץ אחד השתרעה על פני עיר שלמה, ומפת הקיסרות — על פני חבל ארץ . ברבות הימים לא סיפקו עוד המפות המוגזמות האלה, והמכללות לכרטוגרפיה הוציאו מפה של הקיסרות אשר מידותיה כמידות הקיסרות והיא תואמת אותה אחת לאחת, בדייקנות" ( חורחה לואיס בורחס, כ ל ת ו ע ב ו ת ה ע ו ל ם , [ 1954 ] ,1987 הוצאת עם עובד, עמ' 119 ) . הנה עולה ומתבהרת עוד תשובה אפשרית : אני לא מאמינה שהכללות ביחס להוראת הספרות יכולות באמת ללמד דבר מה על הוראת הספרות . על הוראה לא לומדים, הוראה יוצרים בכל פעם מחדש : מורה ספציפית, קבוצה ספציפית, טקסט ספציפי ביום ובשעה ספציפיים . יוצא שאפילו למען עצמי איני יכולה ליצור הכללות . מה אעשה ? אתחיל לכתוב רשומון ולתאר מפגש אחר מפגש ? ולו גם יכולתי להכפיף את זמן המציאות לזמן התיעוד וליצור מפה בקנה מידה של אחד על אחד כמו זו שמתאר בורח...  אל הספר