המוות אינה ביטוי למהלך סופי או מוחלט . המאבק בין מה שהיה לבין מה שנשאר, בין החיים לבין הכיליון ובין המציאות ההיסטורית, כפי שנטמעה בזיכרון הקולקטיבי, לבין עקבותיו המודחקים של הזיכרון האישי ( האמיתי או הבדוי ) , הוא מאבק הפועל ביצירות שנידונו כאן כגורם מעצב ומשפיע על תהליך הכתיבה . אטאביזם הוא מונח מתחום הביולוגיה המתבסס על המונח הלטיני Atavus ומתייחס לסב-סבא-רבא, או באופן כללי יותר לאב קדמון . "אטאביזם" היא תופעה שבה תכונה גנטית שהייתה נפוצה בעבר מגיחה מחדש לאחר שנעלמה, ויש שמייחסים לה, בתחומי התרבות, נסיגה אבולוציונית אל מנהגים ברבריים . ההתרחקות של ארבעת הסופרים בני הארץ מילדותם וההכרה המאוחרת ב"מותו של עידן", מאפשרת להם כמחברים-בוגרים להפנות את מבטם אל העבר ולכתוב עליו בנימה ביקורתית, אירונית ואפילו פארודית, שיש בה ממדים אטאביסטיים המקימים מרבצם את "האבות הקדמונים" : ההיסטוריים, האידאולוגיים, הלאומיים או הקולקטיביים . החזרה אל כרונוטופ הילדות מכוננת דיאלוג בין מבוגר-כותב לבין גיבור-ילד שהוא בן דמותו, בתהליך שברודסקי מאפיין אותו כ"תהליך שלעולם איננו קווי" וניכרת בו אמביוולנטיות על פיה...
אל הספר