של דור התקומה חוו הן את תחושת הגשמת החלום הציוני והן את סימניה של הקריסה, התקבל הרומן בקרב קהל הקוראים כהזדמנות לשיבה נוסטלגית אישית וקולקטיבית המספקת רגעי היזכרות והזדהות, לצד ביקורת, הכאה על חטא והכרה באובדן . רומן רוסי , כפי שכתב עליו גרשון שקד : מבליע באופן דיאלקטי את העצמה המתגלה בירידה שהיא עליה ובעליה שהיא ירידה, בהתפוררות שהיא התגברות ובהתגבשות שהיא על-סף התפוררות . הוא ממזג ביצירתו מיתוסים, אגדות, טקסים וחזיונות של השבט הציוני המתגבש שבו "מחול המוות" משמש בערבוביה עם מחול החיים ( שקד, ,2009 250 ) . בשפה קולחת המחייה ייצוגים של חלוציות פועלית וקוראת להם בשמם ( באמצעות צבועים וחרגולים, אך גם באמצעות מערכות יחסים ותיאורי נוף ) , מצליח שלֵו לעבור את שומרי הסף של הספרות ולהעמיד עולם בדוי שמשחזר, משמר ומבקר את העבר הפועלי 172 לא הרבה נכתב על הרומן, עםמתוך תחושת קרבה וחובת מסירה . זאת, גרשון שקד ( 2009 ) , יוסף אורן ( 1990 ) וסמדר שיפמן ( 1999 ) כתבו עליו מנקודות מבט שונות וזיהו בו ממדים אירוניים וקרנבליים ( שקד ) , הבניה מחרבת אתוס ( אורן ) והיפרבולה של הגזמה וריבוי המייצרת תחושה שה...
אל הספר