נאות — עמוד נוח ! 99 חשיבותה של התשובה לשאלה זו אינה רבה . עם זאת, מתוך הממצאים העומדים לרשותי ברור לי בהחלט כי הייצור התחיל בסנדלריות הקיבוציות, וכי בגעתון נעשתה הסנדלרייה עד מהרה מפעל . הסנדלים החוגיסטיים ( חסרי האבזם הקדמי ) היו נפוצים יותר בסנדלריות הקיבוציות בשל ייצורם הפשוט . אולם, כמו שאפשר לראות בתמונה, המודל המאובזם נמצא גם הוא ואף נרשם כפטנט . רוב הקיבוצים החזיקו סנדלריות לתיקונים ולייצור סנדלים ( בעיקר לילדים ולנוער ) . סנדלריות גדולות יכלו לתת שירותים לסביבתן ולקיבוצים קטנים . מכמה מהן, כמו 4 במקרה של געתון, צמח מפעל . עם זאת, המיתוג של הסנדל כחפץ מבוקש מחוץ לקיבוצים נעשה כאמור בתל אביב . ראשונים היו ה"חוגיסטים" ( חניכי מחנות העולים ושאר תנועות הנוער, שהיו מחוברים לקיבוצים ) , ומשם נפוצו הסנדלים אל מעגלים מתרחבים של משתמשים עירוניים צעירים . העירוניים הללו בחרו ורצו את מה שהקיבוצניק קיבל בהיעדר בחירה . על ראשיתו של מפעל הנעליים געתון סיפר לי חגי אלכסנדר, חבר קיבוץ נאות מרדכי, שנולד לדבריו "יחד 5 "בנהרייה ישבנו באופן זמני, לא היו עם המפעל החדש" : קרקעות בגליל המערבי, וידענו ...
אל הספר