167 עד ה האחת והי חידה ההסתדרות לטיפול בנשים העובדות — מועצת הפועלות ( כיום נעמת ) — ובמשך שנים נמנתה עם הנהגת הארגון, עם גולדה מאירסון-מאיר, לימים ראש הממשלה, ובבה אידלסון . בבת עינה הייתה משקי הפועלות — מקומות הכשרה לנשים כדי שילמדו את מקצועות החקלאות . היא טיפחה אותם ברחבי הארץ וסייעה לצירוף אלפי נשים למערך ההתיישבות בארץ, בקיבוצים ובמושבי העובדים . מפעל חייה, ללא ספק, היה משק הפועלות הגדול, כך כינוהו בתחילה, שהוקם בדרום שפלת החוף בידי מועצות הפועלות של הסתדרות העובדים בשיתוף ויצו באמצע שנות העשרים . מאוחר יותר קיבל המקום את השם עיינות . מימון יזמה, בנתה וניהלה אותו שלושים שנה . היא לא נישאה מעולם, לא היו לה ילדים, ועיינות הייתה בִּתה האהובה . קשיים לא הפחידו אותה . להפך, הם רק דרבנו אותה להישגים נוספים . עדה עמדה על כך שנשים הן שיעבדו וינהלו את המקום . ביום העלייה על הקרקע בתחילת 1931 פעלו במשק עשר נשים ורק גבר אחד — השומר פסח בר-אדון . בחודשים שאחרי כן הגיעו עוד כמה עשרות צעירות, שקיבלו עליהן להחזיק במקום . טקס החנוכה הרשמי נערך רק ב- 5 באפריל 1932 , בהשתתפות רבים מראשי היישוב, הה...
אל הספר