ה'גזירתא' בתקופת הגאונים: טקס משפטי־מאגי

134 פרק שישי הדעת במחקר . הטקס המתואר במקורות מתקופת הגאונים מתאים מאוד להקשרים שראינו בקערות ההשבעה : ישנם תיאורי טקסים משני המרכזים החשובים של בבל, מסורא ומפומבדיתא, והטקס בפומבדיתא הוא המשוכלל בין השניים . כך תיאר ר' נטרונאי את טקס הגזירתא בישיבת סורא : 42 מה התקינו, [ 43 ] { התקינו } שמביאין שופרות ותוקעין בפני הנשבע ומנדין וגוזרין בפניו, ואומרין : אתה פלוני, אם גזלת כן וכן { ואם גנבתה כן וכן } ואם אתה משים בדבר זה, ארור אותו האיש, כן וכן אותן קללות – ותוקעין שופרות בפניו, שאם מכזב או שגנב או שגזל, תעלה קללה בו לבדו ואל ילקה העולם כולו . ומצאו לו סיוע ממקום זה ( שבועות לו רע"א ) { ומנין } לאלה שהיא שבועה, שנאמר ( יח' יז, יג ) ויבא אותו באלה, ומנלן דאיקרי שבועה, דכתיב ( דה"ב לו, יג ) ( ו ) גם במלך נבוכדנצר מרד אשר השביעו באלקים . וקיבלוה חכמי ישיבה ממנו, ונהגו בה בשתי ישיבות . בטקס שמתואר בתשובת ר' נטרונאי מאיימים על אדם בקללות שונות ותוקעים בפניו בשופרות כדי שיודה אם אכן גנב . את הקשר בין השופר ובין נידוי וקללה אנו מכירים מקערות ההשבעה, ולא פעם שלושת המרכיבים הללו מופיעים יחד . 44 ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי