גזירות הלכתיות ומאגיות 123 הפרק . בעקבות כך ברצוני להציע שבקערות ההשבעה משמש השורש גז"ר פעמים רבות במובן של חרם או נידוי של שדים, והוא קשור לעיתים גם למוסד השבועה . ממחקרי עולה שהצורה השמנית 'גזירתא' קרובה לרוב למשמעות של נידוי ( בדומה לפירושו של מונטגומרי ) , ואילו הצורה הפועלית של השורש גז"ר משמשת לרוב כהשבעה וכהשבעה בחרם . אשר ל'גזירתא', פעמים רבות ישנה הצמדה בין מונח זה למונחים 'שמתא' ו'אחרמתא', ונראה שאכן משמעותו דומה . בקערה AIT2 ממהדורת מונטגומרי כתוב כך : 6 ( 6 ) מחיתנא עליכון שמתא וגזירתא ואחרמתא דאיתנח על חירמון טורא ועל ליויתן תנינא ועל סדום ועל עמורא מיטול למיכבש דיוי ( 7 ) אזלנא אנא אבונא בר גריבתא וכל רזי בישי לישן חומרי זידניתא אזלית ופגעית בהון בשידי ובדיוי תרגום : אני מטיל עליכם את הנידוי, ה'גזירתא' והחרם שהוטלו על הר חרמון ועל לווייתן התנין ועל סדום ועל עמורה . בשביל לכבוש דיווים אני הולך, אני אבונא בן גריבתא, וכל הרזים הרעים, הלשון ( הרעה ) , רוחות הקמע הזדוניות . הלכתי ותקפתי אותם, את השדים והדיווים . בקערה זו הכותב מטיל על המזיקים 'שמתא', 'גזירתא' ו'אחרמתא' שהוטלו ...
אל הספר