לשון שטרות בקערות ההשבעה 61 בספרות חז"ל אנו מוצאים את הכינויים במשנת גיטין ט, ג . בדפוס מובאים שלושת הכינויים שהופיעו לעיל : 'גופו של גט הרי את מותרת לכל אדם רבי יהודה אומר ודין דיהוי ליכי מינאי ספר תירוכין ואגרת שבוקין וגט פטורין [ . . . ] ', ואילו בכתבי היד לא מופיע הצירוף 'גט פטורין' . בכתב יד קאופמן מופיעים 'ספר תירוכין' ו'איגרת שיבוקין' ובגיליון נוסף גם 'וגט גרושין', 37 ואילו בכתב יד פארמה הנוסח הוא 'ספר תירוכין ואגרת שיבוקין' . היעדרותו של הנוסח 'גט פיטורין' מתאימה לכתוב במשנה גיטין ו, ה : 38 'האומר : "כתבו גט ותנו לאשתי", "גרשוה", "כתבו אגרת ותנו לה" : הרי אלו יכתבו ויתנו, "פטרוה" "פרנסוה" "עשו לה כנימוס" "עשו לה כראוי" : לא אמר כלום' . על פי המובא במשנה, לא זו בלבד שהשורש פט"ר אינו משורשי הגירוש, אלא שאף אם הבעל אומר 'פטרוה' הדבר אינו נחשב כפעולת גירושין . בניגוד ל'גרשוה' המובא במשנה זו, בתוספתא מובא השורש תר"כ כפועל גירוש שאפשר להשתמש גם בו : 'האומ' תרכו את אשתי כותבין ונותנין לה' . 39 כך גם בירושלמי : 'האומר תרכוה כאומר גרשוה', 40 ובדפוס הבבלי ( גיטין סה ע"ב ) : 'ת"ר : "שלחוה...
אל הספר