48 פרק שני כדמירבנן . בקינן ביה במר ולא ידע ברוך . אתא ההוא מרבנן דהוה ידע דבי זרדתא שתין הוו כתב קמיעא לשתין שידי שמעינהו דקמרי דלו מניכו מהכא . 71 תרגום : ( עץ ) הזרדתא שסמוך לעיר אין ( בו ) פחות משישים שדים . ( מסופר על ) פקיד אחד של העיר שהלך להתפנות ליד ( עץ ) הזרדתא ( ו ) הסתכן . בא אחד מהחכמים, כתב לו קמע לשד אחד . הוא לא ידע שב ( עץ ) הזרדתא יש שישים שדים . שמע אותם ( את השדים ) כשחגגו בתוכו ושרו : 'סודרו של האדון כמו זה של תלמיד חכם . בחנו אותו ואינו יודע "ברוך"' . בא אחד מהחכמים שידע שב ( עץ ) הזרדתא יש שישים ( שדים ) , כתב קמע לשישים שדים . שמע אותם ( את השדים ) אומרים : 'קחו את לבושכם / חפצכם מכאן' . בקטע זה מסופר על חכמים שכותבים קמע לגירוש שדים . 72 החכם הראשון אינו מצליח לגרש את השדים כיוון שכתב קמע לשד אחד בלבד, ואילו החכם השני מצליח כיוון שהוא מדייק בכתיבת הקמע וכותב אותו לשישים שדים . 73 מן הקטע הזה אפשר ללמוד כמה דברים : ראשית, מי שכותב את הקמע הוא 'ההוא מרבנן', כלומר תלמיד חכם ; שנית, כאשר החכם הראשון לא מצליח לגרש את השדים, השדים שרים לו 'סודרה דמר כדמירבנן, בקינן ...
אל הספר