שירי הוויכוח של אבן עזרא: קווים לדמותם

שירי ויכוח׀ 99 כטיעון וטיעון-נגד : לקיץ המתגאה בהיותו העונה המניבה יבול למזון ופרחים מרהיבים ( 46 - 50 ) , משיב החורף כי חומו דווקא מחיש את הריקבון ומרבה את המזיקים ( 60 - 61 ) ; כאשר הקיץ מציין כי מחמת התנאים בחורף 'רֶגֶל לֹא תִּדְרוֹךְ בִּשְׁיָירָה' ( 28 ) , מעיר החורף נגדו כי הדרכים בקיץ אומנם פנויות ונוחות להליכה, אך למסעות מלחמה המפרידים בין אבות ובנים ( 62 - 66 ) . כמו שציין עדן הכהן, בדברי הריב בין העונות לא מזכיר המשורר כמעט תיאורי טבע של ממש . תחת זאת, מתמקד מבטו בהתבוננות בהשפעתם של העונות ומזג האוויר בהן על בני האדם, האנוסים להסתגר בביתם אצל האח המחממת בקור החורף ( 30 - 32 ) , או 78 השיר לא נחתם בפסיקתונמנעים מלצאת החוצה תחת השמש הקופחת ( 36 - 40 ) . של הקב"ה מי מהעונות עדיפה מרעותה, אלא בשבח נוסף מפי המשורר, שבין שאר פלאיו האל ' [ בְּעִתּוֹ ] עָשָׂה הַכֹּל יָפֶה' ( 72 ) . חדשני בנושאו הוא 'אל בוראי ראשית הכל מילַי' ( שיר [ ד ] ) , המביא ויכוח בין בעלי החיים לאדם . במפתיע, שיר זה נסמך בעליל על מקור ספרותי קודם, שאיננו יהודי : החיבור האנציקלופדי הרחב המוכר בשם 'איגרות אחי הטו...  אל הספר