הגאוגרפיה המשכילית על פי 'מכתבי דודים מיי"ן'

פרק 8 ר המגע עם המרכזים האירופיים 221 כפי שמראה תרשים 2 , קרוב לשני שלישים מהמספר הכולל של מוענים ונמענים מקורם באימפריה העות'מאנית, אלא שנתון זה משקף בעיקר את נוכחותו של נחמה, שביושבו בסלוניקי היה מוען או נמען של כמעט כל אחד מהמכתבים . רק כעשירית מכלל המכותבים היו יהודים עות'מאנים שאינם נחמה עצמו, ולכן המכתבים הינם בעלי חשיבות משנית בלבד למיפוי הגאוגרפיה הפנימית של חוג המשכילים העות'מאני . 77 משכילים עות'מאנים רבים החליפו בוודאי מכתבים זה עם זה, אך הדעת נותנת שרשת אירופית מבוססת דוגמת זו של נחמה הייתה נחלתם של יחידים והייתה מקור גאווה עצום . בשל כך ביקש נחמה להביא בעיקר מכתבים אלה לאור הדפוס, ובכך מיצב את עצמו כחלק מרפובליקת המשכילים היהודית – הן בעיני בני הזמן והן בזיכרון ההיסטורי . תרשים 3 מציג את הפריסה הגאוגרפית של מכותבי נחמה באירופה, מחוץ למרחב העות'מאני והפוסט-עות'מאני, כלומר מחוץ לאזורים שהאימפריה העות'מאנית שלטה בהם מבחינה היסטורית ושהתקיימו בהם קהילות דוברות לאדינו ( מרחב זה כולל את סרביה, מונטנגרו, בולגריה ורומניה, שאבדו לאימפריה להלכה או למעשה ביולי 1878 , בעקבות חוזה ברלי...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח