196 מבית ומחוץ היה חבר בחוג זה . בה בעת השתתפו לפחות כתריסר יהודים בתנועת התחייה הערבית בזכות כתיבתם בערבית ספרותית, למשל יעקב צָנוּע ( 1839 – 1912 ) מקהיר . 41 למן שלהי המאה נמצאה גם פעילותם של משכילים ירושלמים אחדים ממשפחות דוברות ערבית בזיקה לנהצׄה, וביניהם נמנו יצחק יחזקאל יהודה, יוסף מיוחס ( 1868 – 1942 ) , דוד ילין ואחרים . 42 ספר זה אינו עוסק בזיקתם של היהודים לנהצׄה הערבית אלא במשכילים דוברי לאדינו . כעשרה משכילים יהודים-ספרדים, דוברי לאדינו כלשון אם, פעלו באזור המזרח התיכון, לרבות בירושלים, וסעיף זה יתייחס אליהם בלבד ולא למשכילים דוברי ערבית כלשון אם . ברבע האחרון של המאה התשע עשרה נמצאה ביישוב היהודי בארץ ישראל בערך רבבת יהודים ספרדים דוברי לאדינו . 43 אלפים ספורים נוספים היגרו מאנטוליה והבלקן למזרח התיכון, בעיקר לאלכסנדריה, לקהיר ולביירות, וכך בראשית המאה העשרים מנו היהודים דוברי הלאדינו במזרח התיכון לא יותר מחמישה אחוזים ממניינם של יהודי מערב אנטוליה ודרום הבלקן והיו שלוחה פרובינציאלית שלהם . מאז שנות השישים פעלה בירושלים שלוחה של תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה, שבמסגרתה...
אל הספר