סלוניקי

174 מבית ומחוץ לקהילת סלוניקי המבוססת תחושת ביטחון וביתיות, וכך התעצבה בה מעין רפובליקה יהודית תחת שלטון מוסלמי, שבה ביום שישי אחר הצהריים, 'כשהמואזין קורא מן המינארט [ צריח המסגד ] למאמינים המוסלמים לתפילה, וכשהשמש שוקעת [ , ] מכינה עצמה העיר לשבת' . 143 קהילת סלוניקי הייתה הדומיננטית בכל שטחי מערב הבלקן ודרומו, שכללו גם ערים כגון מונסטיר, וולוס, סרס ויאנינה . לעומת קהילת סלוניקי העצומה מנו קהילות הלוויין מאות עד אלפים ספורים של יהודים, והגדולה שבהן הייתה מונסטיר, שבה חיו בשנת 1889 כ- 5,500 יהודים . 144 בתחום ההשפעה של סלוניקי פעלו כחמישה עשר משכילים, כמעט כולם בסלוניקי עצמה, לבד מדוד קאזס, שפעל בוולוס הסמוכה, שם ייסד את בית הספר של כי"ח והיה מנהלו הראשון ( 1869 – 1873 ) . 145 יהודה נחמה, החשוב במשכילי סלוניקי, נחשף לספרות השכלה לכל המאוחר באמצע שנות הארבעים, בצוותא עם אביו יעקב נחמה ועם חותנו יעקב מודיאנו . מכתבו הראשון של נחמה שנדפס בקובץ מכתביו נשלח לחותנו בספטמבר 1850 , ועולה ממנו כי הן נחמה והן חותנו הכירו את שד"ל, איש חכמת ישראל הדגול מפאדובה, פרק זמן מכובד למדי קודם לשליחת המכת...  אל הספר