פרק 2 ר הזיקה הרעיונית והתרבותית לתנועת ההשכלה היהודית 67 של מגעיהם הכלכליים, החברתיים והתרבותיים עם יהודים אחרים וניהלו את עיקר שגרת חייהם בלשונם הילידית, לאדינו, ובהקשרים דתיים וליטורגיים גם בעברית . 7 מכלל זה יש להוציא יהודים מעטים שעברו אקולטורציה לתרבות העות'מאנית הגבוהה, והזכרתי כבר את הדראגומנים היהודים שעבדו עבור השלטונות העות'מאניים או עבור קונסוליות זרות . אלא שלפחות עד 1908 , ובמידה רבה עד עידן מדינות הלאום, היה מדובר בהשתלבות של יחידים, ולפחות בהקשר היהודי הייתה זו החלטה וולונטרית שלהם להשתלב בתרבות התורכית . לא ברור באיזו מידה שאפה המדינה העות'מאנית בתקופת הרפורמות להטמיע את המִלֶתים מבחינה תרבותית . ואולם, גם אם נמצאו ביורוקרטים עות'מאנים שרצו לעשות זאת, דומה כי הדינמיקה של האימפריה מול מעצמות דוגמת צרפת, בריטניה והאימפריה הרוסית, שפרסו בהדרגה את חסותן על קהילות לא-מוסלמיות שלמות, 8 לא הייתה מאפשרת להם להטמיע את הלא-מוסלמים במידה שבה הצליחו פרוסיה או האימפריה הרוסית, למשל, להטמיע תרבותית קבוצות יהודיות . אדגים זאת באמצעות תחום החינוך : בשנת 1869 חוקקה המדינה העות'מאנית חו...
אל הספר