202 | מחשבות על עגנון, ג בסיפור מעשה העז אי-הסבירות טמונה בחלל המומצא הנִסי של מערה המקשרת מהלך יום או יומיים בין הגולה לארץ-ישראל, ובסיפור ׳ספר שאבד׳ הלבטים ביחס לכתב היד שהתגלה אינם תואמים את הערך העצום המוקנה לו בעיני המספר . מכל מקום, ערכו הקיומי של החלב המופלא של העז לאב החולה הזקן שווה לערכו של הטור ׳אורח חיים׳ לחיי הקהילה כחברה יהודית המבקשת להמשיך את מסורת קיומה . בשני הסיפורים עגנון תולה את ערכי הקיום של הפרט ושל הקהילה בגולה בזיקה הנמשכת שלהם לארץ-ישראל ובכך שהגאולה לא תימצא מתוך מה 15 זהו הטעם העמוק לכך שהמספר מכיר שהקהילה בגולה עשויה להציע לעצמה . בכך כי אין לפרשנות לטור אורח חיים בחיבורו של ר׳ שמריה הדיין אוזן קשבת, וכי העתקתה תמיט עליה אסון של גניזה לנצח . ׳הצלתו׳ של אורח החיים ההלכתי, במובן המשתמע מרצף הפרשנות שלו מימי ר׳ יוסף קארו וטור ׳אורח חיים׳ שב שולחן ערוך ועד לימיו שלו, אפשרית רק בהעתקתו לארץ-ישראל . האפשרות נלמדת מתוך ידיעה מפתיעה שנקרתה לעיני המספר בקריאת העיתון מצפה, שראה אור בקרקוב ( עיתון שבו פרסם עגנון את ראשוני רשימותיו / סיפוריו ) , על בית הספרים ׳גנזי יוס...
אל הספר