מחשבה שלישית : שברים : על התגלות והסתתרות של קדושה | 157 היהודית, שאותה ראה עגנון כעין המשך למלוכה העברית הקדומה שבמקרא . בסיפורים שהוזכרו כאן פרשׂעגנון את הפוליטיוּת המסוכסכת של תום עידן ׳ועד ארבע ארצות׳, וכמעט לא תיאר עוד את דמויות המופת של הרפובליקה היהודית העומדת בפני קריסה . ואולם כאן, בסיפורי קורות בתינו, עם סיום העבודה הספרותית הגדולה הזאת בראשית שנות השישים, ייחד את כתיבתו לתיאורה של החולשה המכרסמת בדמויות המופת שלטיפוּסִיוּתן הקדיש את כלל מגילת היוחסין של קורות בתינו . מקצת החולשות האלה תוארו בכמה מפרקי הספר, במיוחד אלו שהתגלו עם הפעלת כוחות תרבות היקפיים חוץ-יהודיים שמשכו את החכמים המופלאים של השבט המשפחתי ממרכז הקיום והמחשבה היהודיים שלהם אל סביבת תרבות מפתה של חכמת גויים . כדרך שתואר כאן בפרקי החיבור עגנון סימן את הכוח המפתה הזה במוטיבים קבועים הקשורים בחכמת האסטרונומיה ובספרייה המדעית ששורשיה בימי-הביניים שבספרד, והיא הגיעה עד לימי ייסודו של המדע החדש של האסכולה היָגֶלוֹנית בקרקוב ושל האסכולה המדעית באוניברסיטה של פָּדוֹבָה . ואולם לקראת סיום החלק הראשון, שהוא הסיום ׳האמתי...
אל הספר