ו. חכמת האסטרונומים של הראשונים וחכמת העברונות של האחרונים

מחשבה שנייה : כיצד משוטט שם בלא גוף ? | 109 המקדש השני . אשתו יוכבד החביאה את הספר ושמרה בסוד את מקום הגניזה, ובכך הצילה אותו מאסון של יציאה מן הדעת . הסיפור הזה, הראשון בסיפורי איטליא, מגלם באופן המובהק ביותר את המתח הדיאלקטי שנתונה בו מחשבת עגנון על כתיבה והעתקה בידי פייטנים מאוחרים ( בעיקר חזנים ) , של יצירה אוראלית ועל הכרח הציות לצו הגניזה שנגזר על פיוט קמאי עם חורבן בית המקדש . כל סיפורי המסע לאיטליה הם מחוות סמיוטיות של בני המשפחה לספריות הסמויות של עברם, והם מפגינים את נאמנותם השבטית בכך שהם נוהגים בכל חייהם צליינות בלתי נפסקת, אטביסטית, בתנועת ׳רצוא ושוב׳ למקומם של הספרים מאיטליה לפולין ובחזרה . הסיפורים השונים מציבים חידות עלילתיות השואלות שוב ושוב על הפרדיגמה הזאת : ׳זקננו ר׳ שמואל לא ידענו מה טעם עזב את ארץ איטליא והלך לפולין . יש אומרים תיבה של כתבים הניח זקננו [ אביו ] ר׳ יוסף בפולין והלך זקננו ר׳ שמואל בשביל אותה התיבה׳ ( קורות בתינו , עמ׳ 100 ) . הרמז שהעלה עגנון מבקש לענות על חידת המסעות האלה ברפרור אל מסורות סיפוריות ימי-ביניימיות, בעיקר זו הנזכרת ב שו״ת מהרש״ל , שם ה...  אל הספר