104 | מחשבות על עגנון, ג חיבורו זה היה מצוי בספריית עגנון והוא היה בקיא בו מעת שהייתו בגרמניה בשנות העשרים . דמותו של ר׳ מנחם עזריה מפאנו ( הרמ״ע ) ניצבת כ׳גוף מאיר׳ ברקע הסיפורים על חובבי ספרים וספריות בדור זה של גיבורי איטליא . כשמת ר׳ משה קורדובירו בשנת 1570 קנה הרמ״ע את כל כתביו בשישה-עשר כרכים, וחזר על רכישה כזו כשהגיע ר׳ ישראל סרוק לאיטליה וקנה ממנו כתבי קבלה המיוחסים לאר״י . לגבי עגנון רכישת ספריות שלמות היא מומנט קבוע במעשי חכמים מאיטליה כדרך שנהג אחר כך ר׳ יוסף דלמדיגו ( יש״ר מקנדיא ) אשר גם לו ייחד סיפור . באמצעות מומנטים ביוגרפיים-ביבליוגרפיים אלה שרטט עגנון את מסלולי הנדידה של כתבים 43 מארץ-ישראל לאיטליה ואחר כך לפולין . המקבילה המובהקת ביותר בין החיבור ספר גלגולי נשמות לר׳ מנחם עזריה 44 מפאנו ובין סיפור קורות בתינו הוצבה בפתח מחזור סיפורי איטליא : הנשמות הדוממות שאין להם גלגול, כגון עידית אשתו של לוט שהיתה לנציב של מלח, שנאמר בה עד היום הזה . ועדיין היא עומדת וכל יום שוורים מלחכים אותה ובבוקר היא חוזרת וצומחת . וחולק זקננו < ר׳ אשר > ז״ל בקונטרסו על הרלב״ג ז״ל שפירש ׳ותהי ...
אל הספר