48 | מחשבות על עגנון, ג רבהּשל קהילת שטאמפי, סלובקיה ( היום סטוּפַּבָה במערב אוקראינה ) משנת 1919 שכותרתו ספר קרות [ כך ! ] בתינו ככתיב המדויק בשיר השירים א, יז ( קֹרוֹת בָּתֵּינוּ 37 חיבור נקרולוגי זה נכתב בידי אֲרָזִים ) . רב הקהילה בשנת סיום מלחמת העולם הראשונה, בעת שכבר היה יכול לצפות במו עיניו כיצד נסיבות היסטוריות קיצוניות מאיצות את הכליה של שרידי קהילתו . אין לשלול את האפשרות כי עגנון נתקל בחיבור זה בספריות יהודיות בברלין או אצל מוכרי ספרים בימים שבהם סקר אלפי ספרים כדי לרכוש אותם לספרייתו ולספריית פטרונו ש״ז שוקן, ובכך יכול היה להכיר דרך ספרותית חדשה של ניהול זיכרונות קהילה בדרך שתדמה מאוד לדרך שיבחר בה שלושה עשורים אחר כך בספרו קורות בתינו . כדרך שנהג עגנון בפתח קורות בתינו בפרולוג ׳ראש מילין׳ כך גם הרב הרצוג הקדים לחיבורו דיונים עקרוניים, ובלשוננו ׳מתודולוגיים׳, לגבי דרך עבודתו, והביאם בדף השער : ספר קרות בתינו כשמו כן הוא כי כולל תולדות של קורות בתינו ( כמאמר הגמרא שבת קכ״ט ע״א לעולם ימכור אדם קורות ביתו ) שהמה הארזים הגבוהים אדירי התורה דהיינו מגיני עדתנו, אשר בארץ המה הרבנ...
אל הספר