התגובות הלא-אורתודוקסיות והאורתודוקסיות השונות לאתגרים שהמודרנה מציבה לתפיסה של תורה מן השמים , ואראה כיצד תגובות אלו לוקות בחסר הן מבחינת יכולתן לקיים את האמונה והנוהג היהודיים הן מבחינת דקות ההבחנה הפילוסופית שלהן ויושרן האינטלקטואלי . בעקבות ביקורתי זו , אני קוראת לניסוח מחדש של משמעות השפה הדתית וטענותיה לאמת בתור המפתח להבנה נאותה יותר של התקשורת האלוהית , פשרה ועצם אפשרותה . כאן אני מציגה גישה למסר האלוהי שאני מכנה אותה בשם "התגלות מצטברת" . אני דוחה את ההשקפה שהתורה היא מסר קבוע ונוקשה המונחל מדור לדור כמות שהוא . תחת זאת אני מעדיפה להעמיד חזון חלופי , השאוב מתוכנות השזורות בהגותם של הראי"ה קוק ואידיאולוגים מסורתיים אחרים . הוגים אלה מגלים את המשמעות המוחלטת של התורה בדיאלקטיקה בלתי נמנעת בין ההתגלות המקורית בסיני לבין ההתפתחות המתמדת של ההיסטוריה ושל ההבנה האנושית . גישה זו , הבונה על כמה מהרחבות-המשמעות היצירתיות ביותר שהם פיתחו ביחס לדבר ה' , דוחה את תפיסת ההתגלות כמורשת סטטית , הסגורה הרמטית בפני השפעה של כוחות חיצוניים ואטומה להתפתחותן של אינטואיציות מוסריות בקרב ציבור המאמ...
אל הספר