238 אפילוג הקהילה . 3 היו בהם בעלי קרקעות ונכסי דלא ניידי שונים, בעלי בנקים וחברות יבוא, סוחרים ובעלי הון, בעלי מקצועות חופשיים וכן פקידים בכירים במינהל הציבורי והפרטי . רובם התגוררו בבגדאד והיהודים המעטים שנותרו ביתר היישובים עברו גם הם לבגדאד והתרכזו בה . בבצרה נותרה קהילה קטנה של כמה מאות משפחות . כבר מראשיתה הייתה הקהילה היהודית הקטנה בעיראק אחוזה בתחושה של ארעיות . ב- 1952 הותר ליהודים לקבל דרכונים ולצאת לביקורים מחוץ לעיראק, ויהודים רבים ניצלו את האפשרות הזאת כדי לעזוב, לאחר שהצליחו להעביר לחו"ל בדרכים שונות חלק מהונם . מי שלא שב בתוך חודשים אחדים, איבד את נתינותו, ורכושו שנותר בעיראק הוחרם . מהפכת 1958 , שבה הופל השלטון ההאשמי והוקמה הרפובליקה של עיראק, הובילה לארבע שנים וחצי של שלטונו של עבד אלכרים קאסם, ושנים אלה היו התקופה הטובה ביותר שידעו היהודים בעיראק אחרי העזיבה ההמונית . 4 זכויותיהם האזרחיות הושבו להם, שערי האוניברסיטאות הממשלתיות נפתחו בפניהם, הוסרה ההגבלה שאילצה יהודים שיצאו לחו"ל לחזור בתוך חודשים ספורים, והם נהנו מביטחון יחסי ומשגשוג כלכלי . מרבית האסירים היהודים שו...
אל הספר