ב. המהפך במדיניות הציונית כלפי יהודי ארצות ערב

על פרשת דרכים — קומוניזם, ציונות ואופציות אחרות 165 ב- 1942 , והשנים שקדמו לה, 1935 – 1942 , היו נקודת שפל שבה לא התקיימה בעיראק כל פעילות ציונית . אפילו הפעילות הזעירה והמוגבלת בהיקפה וביעדיה שהתקיימה שם בשנות העשרים נפסקה באמצע שנות השלושים, בעקבות לחצם של שלטונות עיראק . באותן שנים המוסדות הציוניים לא גילו עניין ביהודי עיראק ולא ניסו לחדש את הפעילות כלל, אולי מפני שיהודי עיראק, אשר מנו פחות מאחוז אחד מיהודי העולם, לא סבלו ממצוקה יוצאת דופן, ואולי מפני שהציונות התמקדה ביהודי אירופה ובמצוקה הגדולה שעברו באותה תקופה . אבל אירועי מלחמת העולם השנייה הביאו לידי שינוי דרמטי, ובתוך שנים אחדות יהיה לציונות תפקיד של ממש בעיצוב גורלה של יהדות עיראק . המודעות הציונית לקיומן ולבעיותיהן של קהילות יהודיות ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה עלתה בהדרגה, לאחר שחיילים ארץ-ישראלים בצבא הבריטי דיווחו על מפגשים עם יהודים בארצות אלה . אך האירוע המשמעותי ביותר היה הפרעות ביהודי בגדאד ביוני 1941 . הפרעות זיעזעו את ראשי היישוב בארץ משום שהיו אירוע חדש, חריג ובלתי צפוי, ובגלל המשמעות המאיימת ביחס לעתיד : האם זה...  אל הספר