116 פרק רביעי 'אחיעבר', וגרעין מתוכם אף עלה ארצה והצטרף להתיישבות של תנועת העבודה . הקבוצה חדלה לפעול בבגדאד לאחר שהשלטונות חשפו אותה ב- 1935 . המורה אהרון ששון אולץ לעזוב את עיראק ועלה לארץ ישראל, המורים הארץ-ישראלים גורשו, וכן נאסרה הכנסתם לעיראק של עיתונים וספרים בעברית . 71 הפעילים הציונים באו מקרב המעמד הבינוני-נמוך, ורובם מצויים היו על קו התפר שבין מסורת יהודית ועברית ובין מודרניות . התארגנותם הייתה פרי יוזמה מקומית, והיא ביטאה את התרחבות תהליכי ההתמערבות וההשכלה בקרב הקהילה היהודית . בכמה מקרים היא אף שימשה להשגת מוביליות חברתית ופוליטית בתוך המסגרת החברתית השמרנית של הקהילה, שהנהגתה הייתה נתונה בידי חוג אוליגרכי סגור . אולם הציונות לא משכה את הרוב הגדול של יהודי עיראק, משום שהייתה זו תקופה של תקוות להשתלבות, לאחר שקיבלו שוויון זכויות פורמלי, השירות הציבורי נפתח בפניהם, וגם אפשרויות המסחר התרחבו לאין שיעור . הבעיה היהודית כבעיה לאומית לא הייתה קיימת בעיראק, וממילא היהודים לא נזקקו לפתרון הציוני, להפך, ככל שגברה מעורבותם של המשכילים היהודים בחברה הערבית-עיראקית, כך רחקו מציונות ....
אל הספר