'תור הזהב' של תקופת המלוכה ההאשמית 97 ומבחינתם, ממשלת בגדאד שנכפתה עליהם, הייתה יציר ידיהם של הבריטים ומכשיר לרדיפות ודיכוי בידי הסונים . 7 בעית הכורדים הייתה אפילו חמורה יותר, היות שתחת השלטון העות'מאני הם היו חלק מן הרוב הסוני השולט ועתה הפכו למיעוט . מבחינתם, השגת אוטונומיה היתה דרישת מינימום . לפיצול בין המגזרים השונים נוספו גם שסעים כלכליים וחברתיים, ששיקפו קיטוב חברתי וכלכלי שהלך וגבר בתקופה זו . בקוטב אחד היו שכבות עשירות בעלות רכוש וכוח, ובקוטב השני — שכבות עניות וחלשות של פלאחים כפריים, אשר לנוכח עוניים המחריף בחרו להגר אל העיר . מרבית המהגרים באו מקרב הקבוצות המוחלשות, בני השבטים השיעים מדרום עיראק וממרכזה ומקרב הפלאחים הכורדים, ואלה עזבו את בתיהם ומצאו מקום בשכונות העוני הדלות שצמחו בפאתי הערים הגדולות . בעקבות שינוי זה גברו המתחים בתוך הערים בין האוכלוסייה העירונית הוותיקה והמבוססת, הערבית הסונית ברובה, לבין המהגרים השיעים והכורדים העניים . בתווך, בין הקטבים החברתיים הללו, צמחה והתרחבה ה'אפנדיה', שכבת ביניים מודרנית, משכילה ובעלת תודעה פוליטית, שפעלה להגיע למוקדי הכוח והשלט...
אל הספר