'תור הזהב' בחסות האסלאם : תקופת הגאונים 45 כבר בתקופת התלמוד הייתה מערכת היחסים בין ראשי הגולה לבין החכמים מורכבת וטעונה, ומצב זה לא השתנה מהותית בתקופת הגאונים . בדרך כלל היה שיתוף פעולה בין ראשי הגולה לבין הגאונים וחכמי ישיבותיהם, והדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בהשתתפות חכמי הישיבות בבחירת ראשי הגולה, ובהשתתפות ראש הגולה במינוי הגאון . עם זאת, בדרך כלל נבחר הגאון בעיקר על ידי חכמי ישיבתו . כוחם של ראשי הגולה נחלש מאוד בסביבות שנת 825 לספירה, בעקבות החלטתו של הח'ליף אלמאמון להעניק לכל קבוצה של עשרה אנשים רשות לפרוש מן המסגרת הדתית הקיימת ולמנות לעצמם מנהיג . לאחר כינונה של בגדאד כבירת הח'ליפות התיישבו בה ראשי הגולה, וכך הפכה העיר החדשה למרכז מנהלי ושיפוטי של המיעוט היהודי . בצד האצולה המדינית והדתית הופיעה במאה העשירית אצולת ממון יהודית . היא כללה את המשפחות החזקות של אנשי הכספים שפעלו בחצר הח'ליפות והשפיעו השפעה ניכרת על חיי הכלכלה . גם ישיבות סורָא ופומבְּדיתא, הישיבות העיקריות בתקופת הגאונים, נטשו את מקומותיהן הקודמים ועברו לבגדאד . כאן נחשפו חכמי הישיבות לזרמים אינטלקטואליים שאפיי...
אל הספר