"היא אומרת לאימא שאני לא מחונך ושמי יודע מה יצא ממני ועוד מלא דברים, ואז אני קם מהשולחן, הולך לחדר וטורק ת'דלת טריקה חזקה כזאת" . "רוצה להראות לי ? " "את הטריקה ? " "כן" . שוקי פקח עיניים נדהמות . "מה, לטרוק לך את הדלת ? " "כן" . "אבל למה ? " אבי רכן לעברו ואמר בשקט, "שוקי, הדבר שהכי - הכי מעניין אותי בכל השיחות הוא, איך אתה מרגיש ואם נוח לך לספר לי את זה . זה מה שהכי - הכי - הכי מעניין אותי . אני יכול לשמוע ממך עד מחר כמה אתה עצבני על סבתא, אבל רק לראות אותך טורק ת'דלת יגרום לי להבין כמה מעצבן אותך כשאומרים לך להיות מנומס" . שוקי הביט באבי והשפיל את עיניו, ושוב הביט בו ושוב השפיל את עיניו . ההתלבטות שלו צרחה בחדר בחוסר אונים, בבושה, ברצון ובקולות רבים אחרים . ואז קם, ניגש לדלת חדר השירותים, פתח אותה וטרק בעוצמה לא חזקה . הוא הביט באבי, ואבי שאל, "כזה כפול אלף ? " "לפחות", ענה קצרות והתיישב, מבהיר שטריקה נוספת לא תהיה . "אתה יודע, שוקי, עכשיו אמרת לי משהו, פשוט אמרת לי את זה" . "מה אמרתי ? " 164 | אביעזרי כהן "אמרת לי, 'אבי, לא נעים לי לעשות לך כאן הצגה של העצבנות שלי, שחרר אותי מהרעיו...
אל הספר