לאחר כמה רגעים רותי נשמה עמוקות ואמרה, "אני לא יכולה להוציא לי מהראש את מה שראיתי . שוקי מצמיד את איילת לרצפה ביד אחת, וביד השנייה מכה אותה בקצב מטורף, בום בום בום, בוקסים . ישר למרכז החזה . התכופפתי, ואני אומרת לך, אבי, מה שראיתי שם הפחיד אותי כל כך ; לשוקי היה מבט רע, ממש מבט רע . בחיים לא ראיתי את העיניים שלו ככה, כועסות במין טירוף חסר מעצורים . תפסתי לו את היד שהרביצה, בכוחות שלא ברור לי מאיפה היו לי, כי אני בכלל אישה מאוד חלשה, הסתכלתי לו ישר לתוך העיניים, ויצא ממני קול כזה, שקט וחד, 'שוקי, אתה עוזב את איילת עכשיו, הולך לחדר, יושב על המיטה ומחכה לי . אני אסיים להשכיב אותה לישון ואבוא לדבר איתך' . שוקי הסתכל עליי במין מבט כזה, כאילו אומר לי, 'למה מי את' . הבטתי בו והחזקתי את היד שלו בכל הכוח, מרגישה שעוד שנייה היא נשמטת והוא חוזר להרביץ, ואמרתי לו בשקט, 'עכשיו, שוקי . ע כ ש י ו' . שוקי קם, הסתכל עליי חצי מופתע חצי כועס, עלה לחדר וטרק את הדלת ברעש אדיר . הרמתי את איילת, קילחתי אותה, השכבתי אותה במיטה והפעלתי לה מוזיקה . ״אחר כך הלכתי למטבח, זכרתי ששוקי עוד לא אכל ארוחת ערב, הכנתי לו...
אל הספר