אבי נטה להציע משהו לשתות . הוא סבר שאם המשפט הראשון שהמטופל רוצה לומר לו חשוב כל כך, הרי הוא יישאר בתודעתו של המטופל ותימצא הדרך להביאו לשיחה . ואם אינו חשוב, אז למי אכפת שיתאדה באדי כוס התה . ואצל ילדים הדבר חשוב עוד יותר . הם אינם בקיאים ברזי הטיפול, במשמעויות שלו ובצורותיו השונות, ולכן חיוני שירגישו בנוח כבר בהתחלה, שירגישו שאכפת לי מהם ושהמפגש עומד לשאת אופי של סקרנות ובחינה של הרצונות שלהם . "לא", השיב שוקי . אבי התיישב . בעוד פחות משנייה השקט הזה יהפוך למעיק, ידע . "אז בן כמה אתה ? " שאל, ובליבו התרעם על עצמו, הרי אתה יודע את התשובה, וגם שוקי יודע שאתה יודע . "אחת - עשרה", השיב שוקי וסוף - סוף הביט באבי . אבי הנהן והחליט להפסיק ללכת סחור סחור . "אני לא מכיר אותך", אמר, "פגשתי את ההורים שלך, אתה בטח יודע" . שוקי הגיב בניד ראש קל . "הם סיפרו לי מה שהם חשבו שחשוב שאני אדע עליך לפני שאני פוגש אותך . הם אמרו שבתלמוד - תורה אתה לא תמיד מסתדר עם המלמדים, ושבבית הם שמים לב שלפעמים ממש קשה לך עם האחיות שלך . אני אגיד לך מה, אני לא חושב שאני – וגם אין לי חשק להיות – האיש הזה, שהתפקיד שלו ה...
אל הספר